כוחות קטנים - איך למצוא אור גם בימים האפרוריים

וואיי מכירה את זה שלפעמים, הכל נראה שחור?

כשהעומס גדול מדי, כשהחדשות קשות, כשהמחשבות רצות בלי הפסקה ואת פשוט מרגישה שהעולם סוגר עלייך. זה טבעי, זה קורה לכולנו. אבל את יודעת, לפעמים, דווקא ברגעים האלו, דבר קטן יכול להאיר אור גדול.

חשבת פעם כמה כוח יש לרגעים הקטנים? מספיק שמישהו מחייך אליי ברחוב, שמישהי אומרת איזו מילה טובה לא צפויה, אפילו משב רוח פתאומי שמלטף את הפנים יכול פתאום להביא הקלה – המון דברים קטנים יכולים להיות קרן אור בתוך יום אפרורי.

מה הבעיה? אנחנו לא תמיד שמות לב לדברים האלו, אבל כשהתודעה פתוחה, ורגילה לחפש, הם שם, מחכים להאיר לנו.

ויש לזה עוד צד, לפעמים, הדרך לצאת מהכבדות היא דווקא לתת אור לאחרים. לחייך למי שלא נחמד אלינו – אולי זה הרגע שהוא הכי צריך בו חיוך. להגיד תודה בחום לקופאית בסופר עם מבט בעיניים. לחפש הזדמנות לפרגן למישהו בעבודה. הדברים האלו לא רק משנים את היום שלו – הם משנים גם את שלך. כשאת מעניקה רגע של אור, את מזכירה לעצמך שגם את מוקפת בו.

דיברנו בעבר על מאמץ נלהב. אז כאן יש לנו הזדמנות להביא לידי ביטוי בדיוק את זה. לחפש אקטיבית הזדמנות לעשות לאחרים טוב. זה מחזק ומרים ממש.

ואפשר גם לא. לפעמים לא יהיו לנו כוחות להרים את עצמנו. אם הכל מרגיש עמוס ומעיק, את יכולה גם רק להזכיר לעצמך - זה רק מזג אוויר. המחשבות שלנו הן כמו עננים – הן באות, מתחלפות, נעלמות. לפעמים הן כבדות ואפורות, אבל תמיד מאחוריהן יש שמיים כחולים. ולפעמים,  מספיק משב רוח קטן – חיוך, נשימה עמוקה, מילה טובה – כדי להזיז את העננים ולתת לאור להיכנס.

כשאנחנו מתרגלות הודיה, כשאנחנו מרגילות את התודעה שלנו לחפש אקטיבית מה טוב ומואר, אנחנו מפתחות שריר שתומך בנו אח"כ כשהשמיים מעוננים.

על מה את מודה היום? מאתגרת אותך עם 3 הודיות לפחות (ועדיף יותר)