
נדיבות היא אחת הדרכים הפשוטות והעמוקות ביותר לפתוח את הלב ולחוות קשר אמיתי עם אחרים.
היא מתחילה ברצון לעשות טוב, לגעת בלב של מישהו אחר בלי לצפות לתמורה או הכרה. נדיבות אמיתית יכולה להתבטא בהרבה צורות: בהקשבה מתוך ריכוז, במילה טובה, בעזרה קטנה או במחווה פשוטה של נוכחות.
ככל שאנחנו מתרגלות נדיבות, אנחנו מרגישות איך היא משחררת אותנו מהמקום שבו אנו ממוקדות רק בעצמנו ואיך היא נותנת לנו מרחב לחוות את העולם דרך מישהו אחר. דרך הנדיבות, אנחנו יכולות להרגיש שהלב מתרחב ונעשה קל יותר. הנתינה לא מצטמצמת רק לדברים חומריים, אלא הרבה פעמים היא פשוט המוכנות להיות כאן עבור מישהו אחר – להקשיב לו באמת, לשים לב למה שהוא עובר.
פעמים רבות, נדיבות עוזרת לנו להרגיש מחוברות, לראות את ההשפעה שיש לנו אחת על השניה. הנתינה הזו, בין אם היא רגעית או נמשכת לאורך זמן, יוצרת תחושת משמעות כי היא מזכירה לנו שאנחנו לא לבד – כל פעולה טובה שאנחנו עושות היא חלק מהמרקם שמחבר אותנו לאחרים.
לפעמים, כשאנו מנסות להיות נדיבות, אנחנו עשויות להיתקל בפחד – הפחד שאם ניתן, יישאר לנו פחות. אבל דווקא כשאנחנו לומדות לתת בלי פחד, הלב גדל והתחושה היא שיש לנו מספיק, כי הנדיבות לא רק מעניקה למי שמקבל אלא גם מפתחת אותנו מבפנים.
נדיבות מחזקת בנו את היכולת להיות נוכחות יותר, פתוחות יותר והיא הופכת לרגע שמחבר אותנו לחיים בצורה טבעית וזורמת. בסופו של דבר, דרך הנדיבות אנחנו מגלות שהדבר הכי טוב שאנחנו יכולות להעניק לעולם הוא את עצמנו – את תשומת הלב, ההקשבה והנכונות שלנו להיות.
Comments