
לפעמים אנחנו מתלבטות בין לקבל את עצמנו כמו שאנחנו לבין לרצות להשתנות ולהיות גרסאות טובות יותר של עצמנו. זה אולי נראה כמו ניגוד, אבל בפועל שני הדברים יכולים לעבוד יחד. השאלה היא איך למצוא את האיזון.
"אם רק הייתי יותר... או פחות..."
מכירה את זה? "אם רק הייתי יותר חכמה, רזה, מצליחה, או פחות עצלנית, ביישנית, חסרת ביטחון – אז הכול היה טוב יותר." מחשבות כאלה עולות אצל כולנו, אבל הן גורמות לנו להרגיש שמשהו בנו לא בסדר. ברגע שמחשבה כזאת עולה, עצרי ושאלי את עצמך: האם זה באמת נכון? אולי זו בכלל שיפוטיות עצמית שמדברת?
שיפוטיות או חמלה?
שיפוטיות עצמית היא הדרך הקצרה להרגיש רע עם עצמנו ולתקוע את עצמנו במקום. לעומת זאת, חמלה עצמית – היכולת להסתכל על עצמנו בעין טובה – נותנת לנו כוח להשתפר ולהתפתח בדרך בריאה. לקבל את עצמנו לא אומר לוותר על שינויים, אלא פשוט לראות את עצמנו באור חיובי ולעשות שינויים ממקום של אהבה, לא ביקורת.
קבלה עצמית מזכירה לנו שאנחנו מספיק טובות בדיוק כמו שאנחנו עכשיו. כשאנחנו מרגישות ככה, זה הופך להיות הבסיס שממנו קל יותר לצמוח ולהשתנות.
למה את רוצה להשתנות?
כשאת חושבת על שינוי, תשאלי את עצמך: למה אני רוצה את זה? האם זה מגיע מפחד? משיפוט עצמי? או אולי בגלל לחץ לרצות אחרים? או שזה מגיע ממקום חיובי – אהבה עצמית ורצון לגדול ולהתפתח?
שינויים שמגיעים ממקום של פחד או ביקורת יכולים להרגיש כמו מלחמה פנימית. לעומת זאת, שינויים שמבוססים על אהבה לעצמך הופכים לטבעיים ונעימים יותר.
איך ליצור איזון?
כדי לאזן בין קבלה עצמית לשאיפה לשינוי, הנה כמה שאלות שכדאי לחשוב עליהן:
האם אני באמת מקבלת את עצמי כמו שאני עכשיו?
מה המניע האמיתי שלי לשינוי הזה? האם הוא מגיע מבפנים או מבחוץ?
איך אני יכולה להתחיל את התהליך מתוך מקום של אהבה והבנה?
תרגול: מדיטציית קבלה
אחת הדרכים הטובות לשלב בין קבלה עצמית לשינוי היא מדיטציה. הקדישי כמה דקות לשבת בשקט, להרגיש את הגוף שלך, ולהגיד לעצמך תודה על מה שיש. זה יעזור לך להרגיש יותר מחוברת לעצמך ולפתוח את הדלת לשינויים ממקום טוב.
לסיכום
קבלה עצמית ורצון לשינוי לא חייבים להתנגש. כשאת לומדת לאהוב את עצמך כמו שאת, את בונה לעצמך בסיס חזק שממנו את יכולה לצמוח. המסע הזה לוקח זמן, ואין בו תשובה אחת נכונה. הכי חשוב? תהיי עדינה עם עצמך לאורך הדרך. 🌸
Comments